(גילוי נאות, המחברת היא מגשרת)
התייצבתי השבוע לגישור בבית משפט לתביעות קטנות, זהו המקום בו מוכרעים לרוב, התיקים של בעלי עסקים קטנים והאזרחים הפשוטים שמרגישים כי נעשה להם עוול.
השופט המכובד כינס קבוצה של תובעים ונתבעים והשמיע בפניהם דברי הסבר על הליך הגישור ויתרונותיו, במטרה לשכנעם לנסות להגיע להסכמה בעניינם בעזרת גישור ולמנוע הליך משפטי.
בקצרה, גישור הינו כלי ליישוב סכסוכים, וביסודו נמצאת התפיסה לפיה עדיפה דרך הידברות ישירה ומשא ומתן שיתופי, על פני תיווך באמצעות עורכי דין.
חלק מהנוכחים באולם בית המשפט הסכימו מיד, חלקם חששו וחלקם התנגדו בתוקף.
נדמה היה לי שלמרות הסבריו האוהדים של השופט, מושרשים בתפיסת הציבור כמה מיתוסים על הליך גישור. הנה הם, אחד ?אחד. מן הראוי להפריכם.
* בקרב הציבור הרחב נתפס הליך גישור כסוג של בחירה מראש בפשרה, האמת היא, כי ההסכם שנתחם בסופו של ההליך, הינו פרי משא ומתן בו היתה לצדדים אפשרות להעלות את תחושתם, צרכיהם ולהקשיב אחד לשני. הסכם זה מנוסח בהסכמה מלאה.
במידה ואין הסכמה מלאה - הדיון חוזר לכותלי בית המשפט להכרעת שופט.
הסכם גישורי יכול להראות למביט מהצד כסוג של פשרה - אבל התהליך הרגשי שעברו הצדדים עד להסכמה נותן להם תחושה של רווח הדדי.
* הצדדים תופסים את הליך הגישור כצעד נוסף בתהליך המשפטי - כאילוץ, כעיכוב עד להכרעה, או כ"טריק" של הצד השני.
ראשית, בבית משפט לתביעות קטנות הליך גישור ניתן בהתנדבות על ידי טובי המגשרים בארץ. המגשר, כמובן, ניטרלי, ואינו מייצג את אחד הצדדים.
בהקשר זה ראוי להזכיר שגישור חוסך עלות של עו"ד.
* ישראלים רבים חוששים ש"ריכוך" העמדות הניציות יגרום להם להפסד. הם מעדיפים שמישהו ישמור על האינטרסים המקוריים שלהם. האמת היא שההפסד של משאבים כמו זמן עבודה, הוצאות עו"ד, כוחות נפשיים וגלישת של מתח לתחומים אחרים כמו זוגיות ובריאות, הם הפסד גדול יותר. בגישור, מספר הפגישות מצומצם מאוד ובמקרה של תביעות קטנות תיקים רבים נסגרים לאחר שעתיים
לתהליך הגישור עוד הרבה ערכים מוספים, בהשוואה למשפט:
* הגישור מאפשר לצדדים שליטה מלאה על ההליך. הם נכנסים אליו מרצון חופשי והזכות בידם להפסיקו בכל עת ולחזור להכרעה בבית המשפט.
* הצדדים מחליטים על גבולות הסוגיה והם לא מחוייבים להעלות נושאים שלא מרצונם. ברגע שנמצא פתרון מוסכם על ידי שני הצדדים- הדיון מסתיים.
* הצדדים מעלים חלופות לפתרון - המגשר אינו מציע או מכריע הוא עוזר ומכוון ומנהל את המשא ומתן, האחריות למציאת פתרון חלה על הצדדים בלבד.
* הצדדים מנסחים בפועל את ההסכם עליו הם חותמים, פעולה שמעצימה את תחושת המחוייבות להצלחתו ויישומו.
* הליך הגישור מהיר יותר - המתנה לדיון בבית משפט אורכת זמן רב לפעמים חודשים, מועד להליך גישורי נקבע מיידית ומטופל בו במקום.
כאשר הצדדים מודעים ליתרונות אלו, ומאמינים כי יקויימו, ההתנגדות לגישור מתמוססת והצדדים מתמסרים להליך הגישורי.
שאלה שכיחה אחרת היא, "האם גישור עובד?"
הסטטיסטיקה מלמדת שכ-90% מההסכמים הנחתמים לאחר הליך גישור אינם מגיעים לטיפול נוסף כמו הוצאה לפועל או ערכאות אחרות.
אחוז סגירת תיקים בהליך גישור בתחום התביעות הקטנות גבוה מאוד, ההצלחה הזו ממריצה את ציבור השופטים להמליץ בתחושה טובה על בחירה בהליך גישור ליישוב הסכסוך.
אז תחשבו מחדש, אה?
התייצבתי השבוע לגישור בבית משפט לתביעות קטנות, זהו המקום בו מוכרעים לרוב, התיקים של בעלי עסקים קטנים והאזרחים הפשוטים שמרגישים כי נעשה להם עוול.
השופט המכובד כינס קבוצה של תובעים ונתבעים והשמיע בפניהם דברי הסבר על הליך הגישור ויתרונותיו, במטרה לשכנעם לנסות להגיע להסכמה בעניינם בעזרת גישור ולמנוע הליך משפטי.
בקצרה, גישור הינו כלי ליישוב סכסוכים, וביסודו נמצאת התפיסה לפיה עדיפה דרך הידברות ישירה ומשא ומתן שיתופי, על פני תיווך באמצעות עורכי דין.
חלק מהנוכחים באולם בית המשפט הסכימו מיד, חלקם חששו וחלקם התנגדו בתוקף.
נדמה היה לי שלמרות הסבריו האוהדים של השופט, מושרשים בתפיסת הציבור כמה מיתוסים על הליך גישור. הנה הם, אחד ?אחד. מן הראוי להפריכם.
* בקרב הציבור הרחב נתפס הליך גישור כסוג של בחירה מראש בפשרה, האמת היא, כי ההסכם שנתחם בסופו של ההליך, הינו פרי משא ומתן בו היתה לצדדים אפשרות להעלות את תחושתם, צרכיהם ולהקשיב אחד לשני. הסכם זה מנוסח בהסכמה מלאה.
במידה ואין הסכמה מלאה - הדיון חוזר לכותלי בית המשפט להכרעת שופט.
הסכם גישורי יכול להראות למביט מהצד כסוג של פשרה - אבל התהליך הרגשי שעברו הצדדים עד להסכמה נותן להם תחושה של רווח הדדי.
* הצדדים תופסים את הליך הגישור כצעד נוסף בתהליך המשפטי - כאילוץ, כעיכוב עד להכרעה, או כ"טריק" של הצד השני.
ראשית, בבית משפט לתביעות קטנות הליך גישור ניתן בהתנדבות על ידי טובי המגשרים בארץ. המגשר, כמובן, ניטרלי, ואינו מייצג את אחד הצדדים.
בהקשר זה ראוי להזכיר שגישור חוסך עלות של עו"ד.
* ישראלים רבים חוששים ש"ריכוך" העמדות הניציות יגרום להם להפסד. הם מעדיפים שמישהו ישמור על האינטרסים המקוריים שלהם. האמת היא שההפסד של משאבים כמו זמן עבודה, הוצאות עו"ד, כוחות נפשיים וגלישת של מתח לתחומים אחרים כמו זוגיות ובריאות, הם הפסד גדול יותר. בגישור, מספר הפגישות מצומצם מאוד ובמקרה של תביעות קטנות תיקים רבים נסגרים לאחר שעתיים
לתהליך הגישור עוד הרבה ערכים מוספים, בהשוואה למשפט:
* הגישור מאפשר לצדדים שליטה מלאה על ההליך. הם נכנסים אליו מרצון חופשי והזכות בידם להפסיקו בכל עת ולחזור להכרעה בבית המשפט.
* הצדדים מחליטים על גבולות הסוגיה והם לא מחוייבים להעלות נושאים שלא מרצונם. ברגע שנמצא פתרון מוסכם על ידי שני הצדדים- הדיון מסתיים.
* הצדדים מעלים חלופות לפתרון - המגשר אינו מציע או מכריע הוא עוזר ומכוון ומנהל את המשא ומתן, האחריות למציאת פתרון חלה על הצדדים בלבד.
* הצדדים מנסחים בפועל את ההסכם עליו הם חותמים, פעולה שמעצימה את תחושת המחוייבות להצלחתו ויישומו.
* הליך הגישור מהיר יותר - המתנה לדיון בבית משפט אורכת זמן רב לפעמים חודשים, מועד להליך גישורי נקבע מיידית ומטופל בו במקום.
כאשר הצדדים מודעים ליתרונות אלו, ומאמינים כי יקויימו, ההתנגדות לגישור מתמוססת והצדדים מתמסרים להליך הגישורי.
שאלה שכיחה אחרת היא, "האם גישור עובד?"
הסטטיסטיקה מלמדת שכ-90% מההסכמים הנחתמים לאחר הליך גישור אינם מגיעים לטיפול נוסף כמו הוצאה לפועל או ערכאות אחרות.
אחוז סגירת תיקים בהליך גישור בתחום התביעות הקטנות גבוה מאוד, ההצלחה הזו ממריצה את ציבור השופטים להמליץ בתחושה טובה על בחירה בהליך גישור ליישוב הסכסוך.
אז תחשבו מחדש, אה?
מגשרת מוסמכת
מאפשרת בשיטת The Work על פי ביירון קייטי
מאפשרת בשיטת The Work על פי ביירון קייטי